מאוהל מועד
מול בית המקדש
עד לבינה המלאכותית
”האמת היא שבגן עדן לא הייתה לי שום בעיה או דאגה לאמצעי מחיה, אבל משראיתי וחוויתי מה שקורה בעולמכם התוסס, יש פה ושם אומנם גילויים של טוב לב, חסד ורחמים אבל ככלל זה עולם מושחת, אלים, תוסס, משתנה ומלא חוויות, לטוב ולרע.
אין זמן לשעמום, ומשחוויתי את הסקס, זה משהו שלא נגמר וזה חסר בגן עדן, אז לעומת עולמכם גן עדן הוא משעמם, כל יום אותו סדר יום. אין בכלל שאלה, כעת אני מבינה את אדם וחוה ומזל שהם חטאו, אחרת כל העולם הזה לא היה קיים, אבל כעת אגלה לכם סוד מהמקור שלי למעלה.
יש תוכנית שלפיה אם עולמכם ימשיך לפתח כלי משחית קטלניים, וכמו כן ימשיך לחפש המצאות מדעיות להארכת תוחלת החיים, אז ידאגו למעלה שדברים אלה ישמשו כבומרנג, עולמכם יושמד בהשמדה עצמית ולאחר מכן יש תוכנית לברוא עולם חליפי, עם אדם קשוב יותר".
הספר "מאוהל מועד מול בית המקדש עד לבינה מלאכותית" מדגיש את ההבדלים בין צניעות וענווה שאותם סימל אוהל מועד הנייד, שסייע לעם בכל שלבי העלייה לארץ המובטחת, החל ממעבר הירדן ועד לתקופתו של דוד המלך שגדל כרועה צאן צנוע הלוחם לטובת עמו.
לעומת שלמה המלך שגדל בארמון, ירש ארץ חזקה ולא ידע צניעות, אלא להיפך – כגאון הדור שכח את העם, ובית המקדש המפואר שבנה על ידי חירם מלך צור, שהיה סמל לראוותנות ויוהרה, מבלי להיוועץ עם בני עמו כקפיטליסט הדואג להנאותיו הפרטיות בלבד. ככזה, לא יכול היה לעמוד בתנאים כדי שבית המקדש יאיר ברכה על עם ישראל, אז קרה ההיפך.
בחלקו השני של הספר על הבינה המלאכותית, מביא הסופר על סמך היגיון דמיונו בלבד, השערה מה עשוי לקרות לעולם בעתיד כתוצאה מהמצאה זו.
על הסופר | דוד חכים
המחבר דוד חכים מתנדב בבית ספר באשדוד. פעמים רבות ראה שילדים מסתכסכים ביניהם, אך כשגילה ילד או ילדה שמוחרמים על ידי חבריהם מכל סיבה שהיא, לא היה יכול לשתוק.
בשל כך כתב ספר זה, שמטרתו להגביר את המודעות לתופעת החרם ולמנוע מילדים לפגוע כך בחבריהם.